זכויות בנייה

היקף שטחי הבנייה עפ"י מגרש מסוים, מיקום הבניין במגרש והמרחק שלו מבניינים אחרים, ומהכביש כפי שנקבע בתב"ע. מושג זה לא הוגדר בחוק המקרקעין או בתקנותיו, אך הוא הוזכר בסעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין. הוא צמח מהמציאות וגם הופסק בעקבותיה .מדובר בזכות הקיימת לבעלי המקרקעין לפנות ולבקש היתר בנייה מהרשויות המקומיות. זכויות אלו נובעות מהבעלות בקרקע, וכיוון שהקרקע עליה ניצב בית משותף שייכת במשותף לדיירים, זכויות הבנייה אף הן שייכות להם באופן משותף .הוועדות המקומיות מנהלות את זכויות הבנייה ואת הרישום בהתאם לתכניות הבנייה הקיימות ולתב"ע החלות על הקרקע ומחולקת לתיקי בניין לפי גוש וחלקה. 

כל רשות מקומית מנהלת את הגישה לרישומים באופן שונה ולפעמים יש צורך בקביעת תור מראש. על פי השופט מ' שמגר, בעלים במשותף של זכויות בניה יכול לוותר עליהן ולהעביר אותן לאחר. הביטוי "אחוזי בנייה" מתכוון לגודל השטח המותר לבניה (שטח רצפה), ביחס לשטח של חלקת האדמה שעליה מבקשים להקים את המבנה, כאמור בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה .1965זכויות הבניה הן למעשה הגבלה היורדת על החלקה וקובעת את מידת הבניה אשר ניתן בכלל לבצע בחלקה, ואחוזי הבנייה הן הפן התכנוני של הזכות הקניינית.