שימוש חורג

סעיף 1 לחוק התכנון והבניה מגדיר מהו שימוש חורג. לפי סעיף זה בחוק, מדובר בשימוש בנכס ע"י המחזיק בו למטרה הנוגדת את ייעודו כפי שנקבע במסגרת תכנית בינוי מאושרת - תכנית בניין עיר (תב"ע) .מעיון בחוק ניתן לראות כי ישנם 2 סוגים של שימוש חורג:

שימוש שלא הותר בתוכניות החלות על הקרקע או בתקנות חוק זה.

שימוש שלא הותר בהיתר הבניה אשר ניתן למבנה שבו חפצים לבצע את השימוש.

עצם הגדרת השימוש כ"חורג" אינו מצביע על השימוש כאסור כליל. מדובר בשימוש הנוגד את התוכניות החלות על הקרקע ויש לעמוד בדרישות הועדה המחוזית לשם אישורו. במידה ויעמוד המבקש בכל דרישות הועדות לתכנון ובנייה (לדוגמא - שהשימוש לא ינגוד את האינטרסים של הציבור), דרישות מנהל מקרקע ישראל ובנוסף ישלם את מלוא הסכומים הנדרשים על ידי כלל הגופים, אז יינתן לאותו יזם\קבלן היתר זמני לביצוע שימוש חורג במקרקעין.

גם לאחר האישור לתקופה הזמנית ישנה חבות פרסום השימוש החורג לצורך מתן זכות להתנגדויות מן הציבור.

במקרים של סטייה ניכרת מהתכנית, וכאשר השימוש המבוקש באופן מהותי מהשימוש המותר - לא יאושר שימוש חורג. כמו כן, לפי תקנון התכנון והבנייה, לא ניתן לאשר באמצעות שימוש חורג שינוי המשנה את אופי הסביבה הקרובה (למשל תעשייה באזור מגורים, או מסחר באזור חקלאי).

בתום תקופת ההיתר יהיה על המבקש לפנות שוב לאותם הגופים על מנת לקבל היתר חדש.