בעלות במושע

על פי חוק המקרקעין, מקרקעין הנמצאים בבעלות משותפת של כמה שותפים, בעלותו של כל אחד מהם, על פי חלקו, מתפשטת בכל אתר ואתר במקרקעין, מבלי שיהיה לשותף כלשהו חלק מסוים בהם. 

צורת הניהול של מקרקעין משותפים ודרך השימוש שבהן ניתנת להתנאה בין השותפים; אולם בהיעדר הסכם, מורה החוק כי כל שותף זכאי, אף בלי הסכמת האחרים, להשתמש במקרקעין שימוש סביר ובלבד שלא ימנע את הדבר מהשותפים האחרים. 

שותף רשאי גם לעשות כל פעולה דחופה הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם. כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים – על פי חלקו בהם. כל בעלים של קרקע משותפת זכאי לדרוש את פירוק השותפות, הפירוק ייעשה על פי הסכם ובהיעדרו על פי צו של בית המשפט. במקרקעין הניתנים לחלוקה ייעשה פירוק השותפות בדרך של חלוקה בעין, ובכאלה שאינם ניתנים לחלוקה ייעשה הפירוק בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. לבעלות משותפת כזו יש כינוי מקובל, הנובע מהחקיקה העותומנית – 'בעלות במושע' (במשותף).

בעת רישום בפנקסי המקרקעין יצוין לצד כל אחד מהבעלים השותפים במושע חלקו היחסי באותה חלקה.